מהרצל ועד שוק לוינסקי: "אם יבדקו, ימצאו שרוב הבניינים הישנים בת"א נדרשים להריסה"

אפריל 9, 2026 · nadlancenter

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

ימים לאחר שהתפרק פיזית בערב חג הפסח, ממשיך אירוע הקריסה של הבניין הוותיק בדרך יפו בתל אביב להעסיק את הציבור, ובעיקר מלמד על כך שברגעים אלו ממש מצויים עשרות אלפי תושבים, המתגוררים במבנים רעועים ברחבי הארץ, בסכנה חמורה.

תזכורת קצרה לגבי העובדות: קומותיו העליונות של מבנה בן שש קומות קרסו באופן חלקי ביום ד' האחרון והביאו לפציעתם של שניים מהדיירים שפונו לקבלת טיפול רפואי. נוכח קריסת המבנה פונו גם בניינים סמוכים, ברחוב מרחביה 2–6, מחשש כי גם הם מסוכנים. בדיקה מול עיריית תל אביב בעלתה כי בשנת 2018 הגדירה העירייה את הבניין כ" מבנה מסוכן " וחייבה את בעלי הדירות בביצוע תיקונים שונים, ואלו אכן נעשו. בעקבות זאת בוטלה ההכרזה. עם זאת מלכתחילה לא מדובר היה באותם הליקויים שהביאו לקריסה בשבוע שעבר.

מעיריית תל אביב נמסר למרכז הנדל"ן כי "בשנת 2020 נסגר התיק לאחר תיקון הליקויים במסגרת הצו. חשוב לציין כי הליקויים שאותרו בעבר לא היו בקומות העליונות שבהן אירעה הקריסה". עוד ציינו בעירייה כי "האחריות לתחזוקה תקינה ולהסרת סכנות במבנים בבעלות פרטית מוטלת על בעל הנכס".

בדיקת התשתית החוקי לאירוע, מעלה תמונה מטרידה. זאת כאשר מצד אחד האחריות לתקינות ולשלמות המבנים הא אכן באחריות בעלי הנכסים, אך בפועל – רובם אינם מבצעים ביוזמתם בדיקות הנדסיות, למעט במקרי קיצון שבהם הרשות המקומית מחייבת אותם לבצע תיקונים באמצעות צו מבנה מסוכן . וכך אנו עדים לעוד ועוד מקרים של קריסות מסכנות חיים, דוגמת זו שהתרחשה רק לפני שלושה חודשים, עם קריסת מרפסת על ראשו של עובר אורח ברחוב הרצל, גם כן בתל אביב.

לדברי ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים, "באירופה יש חוק שמחייב את בעלי הדירות להזמין מהנדס מדי כמה שנים. אצלנו אין חוק כזה, בעבר היתה הצעה שכזו שנגנזה, ומאז הנושא לא עלה שוב. לאחר הקריסה בחולון ניסו לחוקק זאת, אך הממשלה בסוף דחתה את המהלך". לאחרונה הוגשה הצעה דומה על ידי ח"כ וואליד אלהושלה מרע"מ, וזו הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם. אולם אם לשפוט מניסיון העבר, סיכוייה אינם גבוהים.

לגבי המקרה שארע ברחוב יפו אמר דוד: "הבניין עצמו ישן מאד ונבנה לפני כ-90 שנה. עם החומרים החדשים שאנחנו בונים היום אורך החיים של בניין הוא כ-50 שנה. כאן מדובר בבניין שנבנה לפני 90 שנה, ואמור להחזיק מעמד פחות זמן. זה בניין לא מתוחזק, עם מספר בעלים לכל היותר עשו לו שיפוץ קוסמטי. בסופו של דבר הוא נכס מניב, והבעלים אינם גרים בדירות. בניין כזה היה צריך להרוס ולבנות חדש, ובסיטואציה של ריבוי בעלים יש קושי בהתחדשות עירונית. זה גם בניין בודד, וכמות הקומות והשטח בעיר הלבנה מוגבלת, ולכן מושכים אותו עד סוף חייו".

ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים: "יש הרבה בניינים בארץ עם ריבוי בעלים שאין להם אינטרס לבצע התחדשות עירונית או לשפץ. זה לא משהו שהעירייה יכולה לשלוט בו. זו זכות הקניין"

עוד לדברי דוד, "יש הרבה בניינים בארץ עם ריבוי בעלים שאין להם אינטרס לבצע התחדשות עירונית או לשפץ. זה לא משהו שהעירייה יכולה לשלוט בו. זו זכות הקניין. כשיש הרבה בעלים ללא אינטרס לשפץ, זה המצב. מדובר בפגמים סמויים, אם מבנה נרקב, אי אפשר תמיד לראות את זה. מדובר באזור עם אקלים אגרסיבי, קרוב לים. השפעת הקורוזיה והמלח דרמטית, ופוגעת גם בברזל וגם בבטון"

ובכל זאת העירייה הכריזה עליו בעבר כמבנה מסוכן. "יש שתי רמות של מבנה מסוכן - מבנה שמחייב תיקון ומבנה שמחייב פינוי. הבניין קיבל הגדרה של מבנה מסוכן לתיקונים. כאשר עיריית תל אביב מכריזה על מבנה כמסוכן, היא נותנת התייחסות לפגמים גלויים. מציאת פגמים סמויים מחייבת בדיקה מקיפה שכרוכה בעלויות ושיתופי פעולה, ואין חוק שמכריח זאת. בבניין היו פגמים סמויים שהצטברו לאורך חיים של כ-90 שנה. זה פלא שהוא החזיק עד היום. אם יערכו בדיקה, ימצאו שרוב הבניינים הישנים בתל אביב נדרשים להריסה", הוא מסכם.

עו"ד ברק קינן, שותף ומוביל תחום תכנון ובניה במשרד פירון, אומר לגבי אירוע הקריסה כי "במצב כזה עולה השאלה האם הייתה התרשלות של הגורמים או הצדדים. קשה לדעת בלי להבין את הפרטים. ברמה הכללית, כדי למנוע מקרים כאלה, המנגנון הנוכחי בחוק העזר העירוני אינו מספק. יש צורך לאפשר לעירייה, כאשר מתגלה מצב מסוכן, לבצע תיקון ולחייב את הדיירים בעלות במקום מכתבי התראה ודיונים, שלא יעילים ולא עובדים. אם מדובר בסכנה ממשית, יש צורך בגיוס כספים מכמה בעלי דירות, ויש למצוא דרך לקדם התחדשות עירונית במבנים מסוכנים, גם בעניין המבנים שניזוקו מהטילים.

"המנגנון מול בעלי הדירות שלא תיקנו את המבנה המסוכן מסורבל. עד שהדיירים אוספים כסף ובוחרים בעל מקצוע, זה לא מתאים לבניין עם 15 דירות. חלק כלל לא רוצים לשאת בהוצאה, כי הם מקבלים דמי שכירות. יש הרבה בניינים כאלה, לא רק בתל אביב. כפי שהעירייה הצליחה לקדם חקיקה לשיפוץ חזיתות, כך יש לאפשר לה לשמור לעצמה את הזכות לבצע את העבודות אם הדיירים לא יעשו זאת".

אז איך אנשים משלמים מאות מיליונים על בניינים המיועדים להריסהיוסי

שופרסל ותדהר בדרך לעסקת קומבינציה בירושלים: יקימו מגדל עם 240 דירות ושטחי ומסחר06.04דרור ניר קסטל

200 מבנים, 14 מתחמים ו-150 שנות היסטוריה: תוכנית השימור של פתח תקווה נחשפת06.04דרור ניר קסטל

מגדל בן 111 קומות במשולש הבורסה: המחוזית תדון בתוספת הזכויות לתוכנית הענק05.04דרור ניר קסטל

יותר מ-1,000 דירות בי-ם: עמרם אברהם נכנסת לעסקת פינוי-בינוי ותהפוך לבעלת שליטה 06.04דרור ניר קסטל

מהרצל ועד שוק לוינסקי: "אם יבדקו, ימצאו שרוב הבניינים הישנים בת"א נדרשים להריסה"05.04דרור ניר קסטל

קרן תמיכה במוסדות דת חויבה במיליוני ש"ח היטל: "לא הוכיחה שאינה מוכוונת רווח" 09.04דרור ניר קסטל

דרמה בוועדת הערר: מדיניות ההתחדשות העירונית של בת ים לא פורסמה וחסרת תוקף09.04נמרוד בוסו

פס"ד תקדימי: גם חברות שעיסוקן אינו נדל"ן זכאיות לחישוב מע"מ מוטב בעסקות מקרקעין05.04דרור ניר קסטל

אני מאשר/ת קבלת דיוור ממרכז הנדל"ן בהתאם לתנאי השימוש

כדי להצטרף לתקציר המנהלים שלנו בווטסאפ – לחץ/י על הכפתור למטה: